הדיאטה של פרופסור לווין

להלן עיקרי הדברים במחקר הקליני של פרופסור לווין-  שפורסם באוגוסט 2019 בירחון Gastroenterology.

דיאטת אלימינציה מותאמת בתוספת הזנה אנטרלית חלקית מובילה לרמיסיה ממושכת במחלת קרוהן בילדים ובני נוער

 

מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית של המעי. למרות התקדמות הרפואה, נצפית עלייה בשכיחות המחלה ברחבי העולם. בהתחשב באופיה הפרוגרסיבי של המחלה, הטיפול שהוכח כיעיל ביותר בהשגת רמיסיה (נסיגה) של המחלה בילדים עם מחלת קרוהן הוא מעבר לתזונה אנטרלית בלעדית, כלומר הפסקה מוחלטת של אכילת אוכל רגיל ומעבר להזנה בפורמולה אנטרלית נוזלית בלבד למשך שמונה שבועות. טיפול זה מוביל לריפוי של רירית המעי, אבל קשה מאוד לילדים ולמשפחות להתמיד בו, משום שהוא דורש מהילד להפסיק לחלוטין לאכול אוכל מוצק דרך הפה, ולקבל במקום זה הזנה בלעדית דרך האף (זונדה).

במחקר רב-לאומי בראשותו של פרופ' אריה לווין מהמרכז הרפואי על שם וולפסון בחולון (המסונף לאוניברסיטת תל אביב), ניסו החוקרים למצוא דרך אחרת לריפוי הרירית ולהשגת רמיסיה במחלה. החוקרים יצאו מתוך הנחה שהרירית של הילדים החולים הרוסה עקב פגיעה במאזן החיידקים במעי (dysbiosis), ושניתן לשקם את הרירית באמצעות תזונה מותאמת, שתהווה קרקע למאזן חיידקי בריא יותר. במחקר השתתפו 78 ילדים בין הגילאים 4-18, חולים במחלת קרוהן. המחקר נמשך 12 שבועות.

הילדים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה תזונה אנטרית בלעדית באמצעות "מודולן". הקבוצה השנייה קיבלה שילוב של תזונה אנטרית חלקית, ביחד עם דיאטה של אוכל מוצק, מותאמת למחלת קרוהן. הדיאטה המותאמת כללה מזונות "חובה", מזונות "רשות" ומזונות "אסורים". מזונות ה"חובה" כללו: חזה עוף טרי, ביצים, תפוח אדמה מבושל, בננה ותפוח עץ. מזונות ה"רשות" היו מאכלים צמחיים מסוימים, כמו פירות, ירקות וקמח-אורז. המאכלים האסורים: מוצרי חלב, חיטה, שומן מהחי, מזונות מעובדים (משומרים, קפואים), מאפים מוכנים, תוספי ברזל, חומרים מלאכותיים (ממתיקים, חומרים מתחלבים וכו'), מזונות נטולי-גלוטן, רטבים וממרחים מוכנים, חמאה ומרגרינה, חומץ, רוטב סויה, קטשופ, מיונז, משקאות אלכוהוליים, משקאות קלים, מיצים, וכן מזונות שמנוניים או מטוגנים בטיגון עמוק. לאחר שישה שבועות, הותרו לילדים בקבוצה השנייה מזונות נוספים, כגון לחם מקמח מלא, דג וברוקולי. פירוט על הדיאטה ניתן למצוא כאן.

התוצאה: מתוך 40 הילדים בדיאטה המשולבת, 39 ילדים (97.5) הצליחו להתמיד בתזונה שנקבעה להם. מתוך 38 בקבוצת התזונה האנטרית (מודולן בלבד), רק 28 ילדים (74%) הצליחו להתמיד. זהו הבדל משמעותי בהתמדה. מבחינת התוצאה הרפואית, לא נמצא הבדל בין הקבוצות. הילדים בשתי הקבוצות עלו במשקל, וסמני הדלקת אצלם פחתו. הילדים בקבוצת הדיאטה המותאמת צרכו קצת יותר קלוריות מהילדים בתזונה האנטרלית הבלעדית. בשתי הקבוצות, אצל הילדים שהגיעו לרמיסיה, נצפתה ירידה גדולה יותר באוכלוסיית החיידקים הפתוגניים לעומת הילדים אצלם לא הושגה רמיסיה. ההבדל המשמעותי בין הקבוצות היה ביכולת ההתמדה בתזונה ובהמשך הרמיסיה לאורך זמן (12 שבועות).

 

מקור:

https://www.gastrojournal.org/article/S0016-5085(19)36714-9/fulltext