מלוכיה – התרופה של הטבע

השבוע עשינו השלמת קניות אצל ירקן ביפו וראיתי שהם מוכרים בשקיות גדולות עלים המזכירים במראם עלי נענע. התברר שאלו עלי המלוכיה הטריים. כמובן שקניתי וחשבתי שהיה נכון להתנסות. המלוכיה נפוצה במטבח הערבי, הפלסטיני ומרק המלוכיה נחשב למאכל הדגל של מצרים. מסורתית המרק מוגש בלוויית עוף או בשר ארנב/יונים בנסיבות חגיגיות במיוחד, אך תמיד מוגש לצד אורז לבן. המלוכיה הינה חלק ממשפחת החלמיתיים וכמו יתר העלים הירוקים היא עשירה בברזל, ויטמין A, נוגדי חמצון, אשלגן, כלורופיל – אנטי בקטריאלי המסייע למערכת העיקול ועוד. אבל הייחוד של עלי המלוכיה טמון בסיבים התזונתיים המסיסים המייצרים ריר שמסייע לפעולת המעיים וידוע כמועיל לכבד ולטיפול במחלות מעי דלקתית. למרק המלוכיה טעם עשיר ועמוק, צבעו ירוק כהה, ואולם המרקם שלו בעייתי משהו  – הריר הניכר בכל הרמת כף הוא משהו שצריך להתרגל אליו. עלי המלוכיה זמינים טריים בשווקים מיוני עד אמצע – סוף אוגוסט, אז הזדרזו או הסתפקו בקפוא אם פספסתם. אם בא לכם להתנסות במאכל מזרח תיכוני מסורתי, בריא, מזין, ומנחם – זה הזמן.

 

הכנות מקדימות:

חותכים את שאריות הגבעולים אם נותרו.

שוטפים את העלים היטב משאריות חול ומייבשים.

הכנת המרק:

קוצצים דק דק את העלים, (אני מעדיפה בסכין חד, אך אפשר גם במעבד מזון) בזמן הקיצוץ כבר תרגישו את הריר מתהווה.

בסיר מרק קוצצים בצל גדול ומשחימים קלות בשמן זית.

לאחר השחמת הבצל מוסיפים ליטר ציר מרק עוף (טבעונים/צמחונים יכולים להשתמש בתחליף או בציר מרק ירקות).

מוסיפים את עלי המלוכיה בכמות שהופכת את המרק לתבשיל סמיך כל אחד לפי טעמו

מוסיפים 5 שיני שום טריות כתושות

מוסיפים עגבנייה חצויה (תפקיד העגבנייה למנוע היווצרות קצף)

מוסיפים כף פפריקה מתוקה

מוסיפים כפית זרעי כוסברה כתושים וקלויים קלות

ממליחים ומפלפלים לפי הטעם

מבשלים למשך כ20-30 דקות

לפני ההגשה מטגנים בארבע כפות שמן זית (להשחמה קלה)  5-7 שיני שום נוספות עם כפית גרגרי כמון כתושים ושופכים לתוך המרק.

מגישים לצד קערית אורז לבן נקי.