קוליטיס כיבית- colitis ulcerative

מהי מחלת הקוליטיס?

קוליטיס היא מחלה אשר שייכת לקבוצת מחלות מעי דלקתיות. הביטוי הבולט ביותר של המחלה הוא היווצרות תהליך דלקתי לאורך המעי הגס (או בחלקים ממנו) והיא מוגבלת בדרך כלל לרירית המעי הגס ולשכבה התת – רירית.

אנשים הלוקים בקוליטיס סובלים מתסמינים שונים המתבטאים בדחף, לעיתים תכוף, לעשיית צרכים בעיקר שלשולים (לעיתים דמיים וריריים), יתכנו טחורים, כאבי בטן ,ירידה בתאבון, ירידה במשקל, איבוד נוזלים, חולשה, דכאון /דכדוך, דלקות עור, דלקת מפרקים, דלקות עיניים, ואף חום.

הגורמים למחלת הקוליטיס

לא ידוע עדין מה הגורם למחלה אבל יודעים להצביע על קשר לגורמים פסיכוסומאטיים כמו סטרס או טראומה.

המחלה שכיחה יותר דווקא בקרב מעמד סוציו-אקונומי גבוה, מאשר נמוך, וכן באזורים מתועשים לעומת אזורים כפריים.

בעשורים האחרונים ישנה עליה משמעותית בשכיחות הקוליטיס וניכרת מגמה של עליה בשכיחות המחלה גם במקומות בעולם שלא אותרו בהם בעיות מעי דלקתי בעבר, כמו אסיה.

קוליטיס יכולה להתפתח באופן ספוראדי, ואולם נמצא כי קיים קשר גנטי – משפחתי ונוכחות קוליטיס או קרוהן אצל קרוב מדרגה ראשונה מגדיל את הסיכוי לחלות במחלה בכ-5% עד עשרה אחוזים, בעוד כשזוג ההורים חולים במחלה הסיכוי ללקות גבוה עוד יותר.

בשנים האחרונות יש הבנה הולכת וגוברת כי ההתפרצות עשויה להיות קשורה גם בחוסרים תזונתיים אלרגיות למזון, חשיפה לטפילים שונים או מזהמים שונים ואף כתגובה, לעיתים, מאוחרת, לטיפול אינטנסיבי באנטיביוטיקה (זאת במיוחד נוכח שכיחות המחלה באזורים מתועשים, בקרב אוכלוסיות חזקות והופעתה באזורים שעברו התפתחות ושינוי משמעותי בתחום הטיפול הרפואי המודרני והתזונה). 

בחמשת העשורים האחרונים ישנה עלייה משמעותית בשכיחות הקוליטיס אצל גברים ונשים כאחד במיוחד במדינות מפותחות ונכרת מגמה ברורה של עלייה בשכיחות מחלות מעי דלקתיות לרבות קוליטיס ואיתן גם הסיכון הגובר לחלות בסרטן המעי.

סיבוכים אפשריים

אנמיה – כתוצאה מדימומים רבים וחוסרים של מינרלים כמו ברזל.

חסימה והפסקה של פעילות המעי.

סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס בכ – 30%.

סיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי.

 

אם אפשר אחרת? טיפול טבעי בקוליטיס

מטרת הטיפול הטבעי הינה להגיע להפוגות ארוכות ועמוקות ככל הניתן, לשפר את איכות חיי המטופל על ידי שליטה במחלה תוך הפחתה עד הימנעות מוחלטת מהיזקקות לטיפול תרופתי בעוצמה ובהיקף גוברים (אסקלציה) ודחיה עד כדי ביטול הצורך מהידרדרות להתערבות כירורגית.

מבחינתי, הדלקת היא לא שורש הבעיה. הטיפול הטבעי אותו אני מציעה מתמקד בחיזוק, וויסות ושיפור תפקודן של מערכות החיסון והעיכול. מטרת הטיפול הטבעי שלי להתייחס לכל מערכות הגוף ולהביא אותן לתפקוד, לאיזון, כך שהמטופל יחזור לתפקוד תקין ולאיכות חיים.

להבדיל מנטילת תרופות בטיפול הקונבנציונאלי, תהליך הטיפול הטבעי דורש מהמטופל התגייסות לטיפול בעצמו ולקיחת אחריות על בריאותו במספר מישורים: בראש ובראשונה, כניסה לתכנית תזונה מותאמת אישית שתביא ל"דלק" המאפשר ריפוי עם חומרים מזינים ולא ה"הדלקה" של המעי. בנוסף, אימוץ פעילות גופנית בהתאם למצב הדלקת והגיל. לכך יש להוסיף, חיזוק נפשי בדרך של תרגילי הרפיה והורדת סטרס באופן שוטף. במידת הצורך, שילוב צמחי מרפא המסייעים בהרגעה, הפחתת הדלקת ובחיזוק וויסות המערכת החיסונית.

כחלק מהטיפול הטבעי אני מקפידה להבין ולהכיר את תופעות הלוואי והקונטרה-אינדיקציות, במידה וקיימות, בין תרופות שהמטופל נוטל לבין הטיפול הטבעי והצמחים שאני בוחרת למטופל, ככל שנחליט על טיפול בצמחים. יעד מרכזי שלי בטיפול הטבעי יהיה להביא את החולה לרמיסיה (הפוגה) ארוכת טווח תוך הפחתת עד כדי הפסקת התלות בתרופות.

תמיד טוב לדעת ...

לא ידוע על טיפול קונבנציונלי שנותן פתרון לריפוי המחלה עצמה. מטרת הטיפול היא להביא לכך שהמטופל ירגיש טוב ולאורך זמן, להביא לשיפור באיכות חייו ולהפחית את הסיכון לסיבוכים הנגרמים כשהמחלה "רועשת". את התוצאה מנסים להשיג באמצעות מיגור הדלקת בדופן המעי על ידי וויסות המערכת החיסונית והשקטתה.

 בין התרופות מקבוצת טיפול תרופתי קו ראשון הנקרא – 5 אמינוסליצילאטים ניתן למצוא את: Mesalazine .Pentasa, Rafassal Asacol התרופות ניתנות פומית (כדורים) או לעיתים על ידי נרות/חוקנים במידה והדלקת היא יותר קרובה לאזור קצה המעי הקרוב לרקטום (חלחולת).

כשאין הטבה עוברים בד"כ לטיפול תרופתי קו שני – שם נעשה שימוש בתרופות שמנגנון פעולתן מבוסס סביב דיכוי חלקי של מערכת החיסון.

במקרים בהם הפצעים מזדהמים ניתנת אנטיביוטיקה בהתאם לגורם המזהם. 

בנוסף, קיימות תרופות חדשות יותר כגון (Infliximab (Remicade או (Adalimumab (Humira המבוססות על מרכיב נוגד TNF – Anti-TNF therapies – חומר חלבוני המופרש באזורי הדלקת ומגדיל את הנזק הרקמתי במקום.

בזמן התלקחות קשה של המחלה לעיתים יוחלט כחלק מהטיפול על "מנוחה למעי" תוך כדי אשפוז הכולל צום, הזנה תוך ורידית, תרופות דרך הוריד וזונדה המנקזת את מיצי העיכול החומציים מהקיבה.

במידה ואין תגובה לטיפול התרופתי או מופיע סיבוך כגון, חסימת מעי או יצירה של תאים ממאירים, עלול לעלות הצורך בהליך ניתוחי בו יוסר חלק מהמעי או אפילו המעי הגס בשלמותו. בדרך כלל התערבות כירורגית מעין זו מתבצעת במספר ניתוחים ומעבר לסטומה (פאוץ').

קוליטיס יכולה לגרום לספיגה לקויה של מרכיבי מזון חיוניים. לכן, יש להקפיד על תזונה עשירה ומגוונת ועל תפריט מאוזן. ידוע כי מזונות מסוימים עלולים להחמיר ואף לגרום לרגרסיה של קוליטיס ולכן קיימת חשיבות רבה להתאמת התזונה לכל מטופל בהתאם למצב מחלתו. לדוגמא: לא כל חולי הקוליטיס צריכים להימנע מחיטה, מוצרי חלב, וביצים. על אף שידוע לנו על סוגי מזונות שידועים ב"הדלקת" המערכת, ייתכן בהחלט שלמטופלים שונים תהיה תגובה שונה לאותם המזונות. את האבחון וההתאמה הספציפית אני עורכת עבור כל מטופל בתשאול הראשוני ובפגישות הטיפול העוקבות.

חשיבות רבה ניתנת גם להרחקת מזונות אלרגניים מן התזונה. בשלב הראשון נאתר ונרחיק את ה"החשודים" העיקריים ולאט לאט נוסיף אותם לתזונה ("דיאטת אלמינציה"). כך ניתן יהיה לבדוק מה גורם להתפרצות הדלקתיות ולהשתוללות מערכת החיסון ולבצע התאמה של הדיאטה למאפייני המטופל הייחודיים. ישנן חברות שמציעות קיצורי דרך שונים כמו בדיקות אלרגיות ורגישויות, אבל הדרך הטובה ביותר (והזולה) היא בחינה אישית ופיזית מה נכון לנו לאכול ובאיזה צורה. 

באופן כללי: אין דיאטה אחת נכונה וטובה (טבעונות, צמחונות, פליאו 80/20, Fodmaps), אבל יש מספר כללים שטובים למרבית האנשים ובעיקר לחולי קוליטיס ביניהם ניתן למנות את הבאים :

הרגלי אכילה נכונים – לעיסה ממושכת, הימנעות מארוחות כבדות, אכילה ארוחות קטנות כל שעתיים שלוש הפרדה בין פחמימות וחלבונים להקל על העיכול, גיוון המזון.

הימנעות ממזונות תעשייתיים– וכן, מעובדים ומשוּמרים המכילים צבעי מאכל וחומרי טעם וריח אשר מחלישים את מערכות העיכול והחיסון, למשל מזונות המכילים קרג'ינן- חומר מייצב ומעבה בחלב ומוצרי שוקולד חלביים, ונמצא כמגביר צמיחת חיידקי B.vulgates, הנמצאים בצואת חולי קוליטיס.

הימנעות מצריכת שומנים רווים וחלבון מן החי – מזונות אלו קשים לעיכול ומכילים חומצה ארכידונית אשר מגבירה את הסיכון להיווצרות דלקתיות. (לעיתים לא נזדקק להימנעות גורפת אלא רק למינון ומידתיות ביחס לשאר התזונה הנצרכת).

אלכוהול, קפאין ומשקאות קלים– הפחתה ניכרת ולעיתים הימנעות מצריכתם. 

אוכל מטוגן וחריפים– הפחתה ושליטה בצריכתם.

 

לצמחי המרפא תפקיד חשוב בשמירה על תפקוד נכון של מערכת העיכול, מניעת התפשטות הדלקת וריפוי של הכיבים הנוצרים כתוצאה מהמחלה. לעיתים נדרשים תוספי תזונה על מנת למלא חסרים כמו B12 , אומגה 3 ועוד.

הטיפול בצמחי מרפא הינו אישי ומותאם למטופל בהתאם למצבו באותה התקופה. לדוגמא בחורה בת 30 שרוצה להיכנס להריון עם חרדות לא תקבל אותה פורמולה כמו אישה בגיל 55 שסובלת מבעיות שינה, גלי חום ודכדוך. בנוסף, אסטרטגית הטיפול שונה בין שלב כרוני של הפוגה ושלב אקוטי של התלקחות.

להלן דוגמא לצמחים לפי אסטרטגית טיפול כללית:

שלב בסיסי- כטיפול בסיס ומסורתי להקלה של התסמינים נקפיד על שתיה מרובה של חליטות תה צמחים כמו קמומיל (Matricaria recutita) או מנתה (Mentha piperita).

שלב כרוני- בשלב הכרוני אסטרטגית הטיפול המועדף תהיה שימוש בצמחי מרפא אדפטוגניים הפועלים על שורש הבעיה דרך מספר מערכות במקביל (מערכת החיסון, העצבים והמערכת האנדוקרינית) –כגון : Astragalus membranaceus או פטריית ריישי Ganoderma lucidum או Glycyrrhiza glabra,  או Withania Somnifera Radix, במטרה לחזק ולאזן את התגובה החיסונית העודפת, והרגעת מערכת העצבים. בנוסף יתכן שימוש בצמחי מרפא להקלה על סימפומים כמו:Curcuma longa, Filipendula ulmaria וצמחי מרפא משפרי עיכול וספיגה כמו Zingiber officinale.

בשלב האקוטי- לעומת זאת, בשלב האקוטי אשלב יותר צמחי מרפא להקל על הסימפטומים כמו נוגדי דלקת:  כורכום Curcuma longa, Boswellia spp . במידה ויש דימומים יתכן ואשלב צמחים מצמתים מייבשים כמו Coptis chinensis, Agrimonia eupatoria או  Capsella bursa,  אשר יסייעו בצמצום ההפרשות הנוזליות ממערכת העיכול ושילוב צמחים משככי כאב כמו: Corydalis Yanhusou  Paeonia lactiflora.

התאמה אישית- כאמור, לכל מטופל אני בוחרת את אסטרטגיות הצמחים המתאימה לו ספציפית תוך שימת לב מיוחדת לטיפול התרופתי אותו נוטל המטופל ולמניעת קונטרה–אינדיקציות בין חומרים פעילים. 

אופן השימוש- אופן נטילת צמחי המרפא מגוון ויכול שיינתן, בהתאם למצב ולהעדפות המטופל, בקפסולות, בטינקטורות ו/או במרתחים וחליטות.

תוספי תזונה

לשיטתי, מלבד כשקיימים חסרים משמעותיים שיש צורך נקודתי מיידי להשלימם, ככלל תזונה טבעית מגוונת ומותאמת מספקת את צרכי הגוף בצורה מיטבית, גם בנוכחות בעיות ספיגה בשל המחלה. אם ישנן בעיות אקוטיות נשקול לעשות שימוש בתוספי תזונה על פי הצורך להשלמת החסרים בצורה מהירה, ולזמן מוגבל.

פעילות גופנית על בסיס קבוע חשובה ביותר גם למי שאינו חולה בקוליטיס, השאלה איזו פעילות גופנית מתאימה במחלה? אין תשובה חד משמעית, זה משתנה לפי גיל/ מין/ מצב הדלקתיות/ מוכנות להתמדה ועוד, ואולם, כלל האצבע הוא תזוזה ותנועה.

 יש אנשים שיעדיפו פעילות במים, לעומתם יש כאלו שיעדיפו יוגה, פילאטיס, אחרים ירצו ללכת ולרקוד. גם את הפעילות הגופנית יש צורך להתאים בהתאם למצב הפיזי, בהתאם לסימפטומים ולמצב המחלה. גם כאן, אין תשובה נכונה וטובה לכולם. יחד עם המטופל אנו בונים את תכנית הפעילות המתאימה לשלבי הטיפול ולאורח החיים המועדף עליו.

החיים המודרניים מלאים בסטרס. ישנה חשיבות רבה בשילוב של פעילות מפחיתת מתח כחלק אינטגרלי של הטיפול והיא יכולה להיות במגוון רחב של מישורים כגון : פעילות גופנית מותאמת, מיינדפולנס, ריקוד, קריאה, שירה, רפלקסולוגיה, מדיטציה, דיקור, האזנה למוסיקה או כל דבר אחר שאתם מרגישים שמסייע לכם בהפחתת המתח והלחץ.

לעיתים נדרשת גם תמיכה נפשית להתמודדות עם הקושי בתהליך הריפוי, כל אחד לפי העדפותיו החל בפסיכולוג, מטפל NLP, פסיכותרפיה או כל מי שיוכל להקשיב באמפטיות, להכיל את הרגעים הקשים ולסייע בתהליך.

יש הרבה שאלות , נותרתם עם שאלה פתוחה מוזמנים

דילוג לתוכן