תסמונת המעי הרגיז הינה תופעה שכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה בעולם המערבי. התסמינים משתנים מאדם לאדם ופוגעים באיכות החיים במידה רבה. נפוץ יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.
גורמים לתסמונת המעי הרגיז: אינם ברורים ומיוחסים להיבטים פיזיולוגיים (כגון: ליקוי מבני), פסיכולוגיים (כגון: מתח, חרדה ודיכאון) ותזונתיים (תזונה מתועשת ומחסור בחיידקים ידידותיים במעיים).
אין בדיקה ספציפית לתסמונת המעי הרגיז והאבחנה ניתנת על דרך השלילה של גורמים ופתולוגיות שונות כגון צריכה מוגברת של קפה/תה, משקאות מוגזים, אלרגיה או רגישות למזון כמו גלוטן, תרופות, הפרעות בספיגה, בעיה הורמונלית, חסימות במעי, זיהומים במעי, גידול שפיר או חלילה גידול ממאיר במעי שיכולים לגרום לתסמינים האופייניים גם לתסמונת המעי הרגיז.
בתהליך האלימינציה האבחנתי יש צורך לבצע מספר בדיקות לשלילת פתולוגיות אחרות כגון: בדיקת צואה, CRP, בדיקות דם כלליות, נוגדני IGA, דם סמוי בצואה, קולונוסקופיה, ולכן יש צורך בביקור אצל רופא גסטרו שילווה את המטופל, במקביל ליעוץ הנטורופתי, לצורך בדיקות תקופתיות.
תסמינים נפוצים
תסמונת המעי הרגיז באה לידי ביטוי בהפרעה תפקודית של המעי הגס. התסמונת שכיחה יותר בקרב נשים הסובלות ממנה פי 2 יותר מגברים והיא נפוצה מאוד בעולם המערבי. הסובלים מסינדרום המעי הרגיז, מדווחים על מגוון רחב של תופעות, שנעות בין תופעות זניחות לבין קשות ומורכבות הפוגעות מאוד באיכות החיים.
תסמינים נוספים מעבר לעייפות:
כאבי בטן תחתונה, ונפיחות המלווה ברעשי מעיים מטרידים, המוקלים לאחר התרוקנות.
עצירות או שלשול לסירוגין, עקב שינויים בתפקוד המעי.
הפרשת יתר של ריר בצואה, המופרש מהמעי הגס.
קשיי עיכול- גזים כואבים, בחילות.
חוסר אנרגיה מתמשכת מלווים בתחושה כללית לא טובה.
חרדה או דיכאון ברמות משתנות.
קשיים בריכוז.
נפיחות – הסובלים מIBS מדווחים לרוב על בטן שטוחה בשעות הבוקר שמתנפחת לקראת ערב, במיוחד לאחר ארוחות. חלק קטן מדווח שהבטן יכולה להתנפח למימדי "הריון". בהקשר זה, קראו את המאמר 'מהיכן מגיעים הגזים?'. פיסורה, טחורים.
לרפואה הקונבנציונלית אין מענה וטיפול תרופתי שמרפא את התסמונת. יחד עם זאת, המענה הוא טיפול להקלה בתסמינים על פי הצורך. למצב של שלשולים למשל, ניתנות תרופות כגון:
(Loperamide ,Imodium (Stop-it. לעצירות למשל, ניתנות תרופות כגון: Polyethylene glycol (Normalax, Peglax) ולכאבי בטן ועווית במעיים ניתנות תרופות כגון Papaverin.
הטיפול הטבעי מציע דרכי התמודדות נוספות ומגוונות יותר מהטיפול הקונבנציונלי. דווקא ב- IBS, ניתן למצוא רופאים קונבנציונאליים לא מעטים המפנים מטופלים לטיפולים משלימים ולשינוי אורח חיים בעיקר על רקע מגבלת הטיפול הקונבנציונלי מחד, וקיומם של מחקרים ועדויות מהשטח על משטרי תזונה המקלים על תסמיני מעי רגיז כגון נפיחות וכאבי בטן.
הגורמים לתסמונת אינם ברורים ומיוחסים לשילוב בין היבטים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, תזונתיים ותרבותיים כגון: ליקוי מבני במעי הגורם להפרעות בפעילות התקינה, גורמים פסיכולוגיים – מתח נפשי, דיכאון, חרדה, שימוש במשלשלים, תזונה לא מאוזנת הגורמת לשיבושים במערך העיכול, תזונה מתועשת עמוסה בסוכרים, שומנים מזיקים וחומרי שימור, טעם וריח וצבעי מאכל, פלורת מעי לא תקינה – מחסור בחיידקים ידידותיים, אי- סבילות / אלרגיה למזונות מסוימים, גורמים גנטיים משולבים בחולשה של מערכת חיסונית, זיהום סביבתי לא ספציפי ואורח חיים מערבי.
גם ללא IBS, כשליש מהגזים במערכת העיכול שלנו מקורם בהרגלי חיים של בליעת אוויר בעת שתיה, דיבור או אכילה. החלק הגדול של גזים נוצר מפירוק רכיבי מזון על ידי חיידקי המעי. החומרים העיקריים שמתפרקים על ידי חיידקים הם הפחמימות בהם קטניות, כרוב, חיטה, פרוקטוז, לקטוז, סורביטול ועמילנים. לעומת זאת, שומנים וחלבונים מייצרים פחות גז. לא נמצא שישנה הגדלה בנפח הגזים הנוצרים אצל חולי IBS, אבל הוכח שהמעיים של חולים אלה מגיבים בצורה לקויה לגזים. הגזים מתעכבים יתר על המידה במעי וגורמים לתחושת נפיחות ותסמיני IBS נוספים, בעוד שבאנשים בריאים הם עוברים את המעי במהירות.
טיפול תרופתי לבד כמו גם תזונה לבד, לרוב לא יביאו לשיפור המיוחל. מטופלים שלי שהשיגו הקלה ניכרת וארוכת טווח בתסימיני המחלה הצליחו באמצעות השילוב שאני מבצעת בין הדיסציפלינות השונות הכוללות שינוי תזונתי, טיפול בצמחים, ושינוי בהרגלי החיים לרבות הרגלי אכילה, פעילות גופנית וניהול סטרס.
לפני כל טיפול בצמחים אני עורכת תשאול מעמיק לבניית הפורמולה, כאשר מטרת הטיפול הצמחי בתסמונת המעי הרגיז הינה הקלה על התסמינים תוך מתן דגש על חיזוק מערכת העיכול ואיזון מערכת העצבים.
טיפול בסיסי ומסורתי יכול שיכלול צמחי מרפא מרגיעים כגון קמומיל (Matricaria recutita), מליסה רפואית (Melissa officinalis), וורבנה רפואית (Verbena officinalis) ועוד. בבניית הפורמולה אני שוקלת ומתאימה גם צמחים אדפטוגניים הפועלים על מספר מערכות במקביל (מערכת החיסון, העצבים והמערכת האנדוקרינית) המוכרים בניהם כוללים: קדד קרומי (Astragalus membranaceus), ויתניה משכרת (Withania somnifera), גליצריזה Glycyrrhiza glabra.
ואולם הבחירה וההתאמה הסופית מתבצעת כאמור ספציפית לכל מטופל תוך שימת לב מיוחדת לטיפול התרופתי אותו נוטל המטופל ולמניעת קונטרה – אינדיקציות בין חומרים פעילים.
אופן נטילת צמחי המרפא מגוון ויכול שיינתן, בהתאם למצב ולהעדפות המטופל, בקפסולות, בטינקטורות ו/או במרתחים.
הרגלי אכילה
יש לאכול ארוחות קטנות במרווחי זמן קצרים – כל 3 – 4 שעות.
יש לאכול בנחת וללעוס היטב – תהליך העיכול מתחיל בפה, מבחינה מכנית וכימית.
יש לאכול מזון חי עם אינזימי עיכול לפני הארוחה (סלט קטן מירקות חיים).
יש להפריד בין שתייה לאכילה.
להוציא מזון מעובד מהתפריט באופן גורף.
להפחית קפה /תה ולהרחיק משקאות תוססים.
להימנע ממזון מטובל, מטוגן, חריף.
הורדת הסטרס בחיים – שילוב בין טכניקות יעילות להרגעת הנפש וניהול מתחים הכרחי להצלחת הטיפול. יחד עם מטופלי אני מתאימה את השיטה שמדברת אל כל אחד ממגוון אפשרויות רחב כמו: מדיטציות, נשימות, דמיון מודרך, יוגה תרפיה, הליכה בשמש, ארומתרפיה, פרחי באך, אמבטיות חמימות… ועוד.
פעילות גופנית – חשוב להקפיד על פעילות גופנית שוטפת. הדבר מסייע ליצירת תנועתיות של המעי, שחרור של גזים כלואים וגם בשחרור הורמונים מועילים כמו: אנדורפינים המסייעים בשיכוך כאב ושיפור מצב הרוח ותירוקסין המסייע בוויסות תהליכי האגירה ושחרור של האנרגיה בגוף. דרך שיחת התשאול אני מבינה את העדפות המטופל ויכולותיו בשלב זה, ויחד אנו בונים תכנית שתבטיח תנועתיות מספקת שתתמוך בטיפול.
יש הרבה שאלות , נותרתם עם שאלה פתוחה מוזמנים
רח׳ מירים החשמונאית 27 א’
תל אביב ( “רפואה שלמה” )
מפה | קליניקה
קצת עלי
מה הכלים הטיפולים
פוסט קורונה
אנמיה
מחלת הנשיקה
מעי דלקתי קוליטיס
מעי דלקתי קרוהן
מעי רגיז
שלשולים עצירות
חידק הפילורי
דיכאון אחרי לידה
תת פעילות בלוטת התריס
סכרת /תנגודת לאינסולין
הפרעות שינה
סטרס
תרופות
חוסר או עודף פעילות גופנית
מה זה טיפול נטורפתי
איך העבודה איתי
הרצאות
ממליצים
נבנה ע”י דניאל משקוב ועוצב ע”י צ’ק אין פרסום